החלטה בתיק בפ"מ 7481-01-12

מבוא:

1. בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה,  בה נפסל המבקש ע"י קצין משטרה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 90 ימים.

2. בתאריך 01.12.11 נהג המבקש אוטובוס בראשל"צ, ופגע פגיעה קטלנית בהולכת רגל אשר חצתה את הכביש במעבר חציה באור אדום, בינות למכוניות נוסעות, ביום 06.12.11 נפסל רשיונו של המבקש כאמור.

3. המבקש באמצעות ב"כ עתר לביטול הפסילה המנהלית וטען כי לאור הראיות שנאספו עד כה מדובר בתאונה בלתי נמנעת, המבקש לא יכל להבחין בהולכת הרגל עד שהיה מאוחר מידי. כיוון שרכב מסחרי גדול הסתיר אותה שחצתה מימין לשמאל כיוון נהיגתו.

עוד ציין ב"כ המבקש, כי מדובר בנהג מקצועי, המבקש אינו מסכן את הציבור בהמשך נהיגתו ודי בתקופת צינון של הפסילה מנהלית שריצה עד כה.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה, אכן היא מסכימה לרשלנות מצידה של הולכת הרגל, אך כרגע יש צורך בראיות לכאורה ומדובר בקיפוח חיי אדם.

דיון:

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק המשטרה, האזנתי בכובד ראש לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, וזאת מהנימוקים הבאים:

האם קיימות ראיות ומידת הראיות הנדרשת:

6. חקירת הפרשה טרם הושלמה, אין דו"ח בוחן ואין מסקנה או חישובים לעניין הבלימה, אולם מהחומר המצוי בתיק החקירה הכולל סרט שנלקח ממצלמת אבטחה והמראה את הארוע, עולה התמונה הבאה, מדובר בצומת ראשית וסואנת, מעבר החציה הנו לרוחבם של 5 נתיבים, שנים לפניה שמאלה ושלושה ישר כאשר האחרון מכיוון חציית הולכת הרגל הנו נתיב תחבורה ציבורית בו נהג המבקש באוטובוס אגד, הולכת הרגל (כבת 80 שנה), חצתה את מעבר החציה באור אדום משמאל לימין כיוון נהיגת המבקש (בעקבות בנה שחצה לפניה), בין מכוניות נוסעות ובכך נהגה בחוסר זהירות וברשלנות אשר למרבה הצער עלתה לה בחייה.

7. כאמור, הולכת הרגל התקדמה בינות לרכבים וחצתה 2 נתיבים לפניה שמאלה (כיוון נהיגת המבקש), המשיכה לחצית 3 הנתיבים ישר (כיוון נהיגת המבקש), שבהם לא היתה תנועה, בשלב מסויים עמדה / חצתה לפני רכב מסחרי גבוה בצבע אדום (או צבע דומה), אשר נסע כנראה בנתיב השני מימין, במקביל ומשמאל לנתיב האוטובוס בו נהג המבקש, כשהוא מקדים אותו במספר מטרים, ואז ארעה הפגיעה כאשר הרגע המדוייק מוסתר מהמצלמה אך הולכת הרגל הושלכה קדימה וניתן לראות היכן נפלה. הרכב האדום המשיך בנסיעה ואציין נהגו לא מסר עדות.

8. נהגים נוספים שנחקרו מסרו כולם כי האירוע התרחש מהר מאוד וכי האישה חצתה את הכביש בינות לרכבים חוצים ב"אופן חופשי וללא פחד".

9. ב"כ המבקש טען כי הצילום מוכיח את טענתו וכי מדובר בתאונה בלתי נמנעת, יתכן שכך. אולם מנגד יתכן שכאשר חצתה האישה את הנתיבים ניתן היה להבחין בה מכיון נהיגת המבקש שנהג באוטובוס (ששטח ראיתו משופר מנהג ברכב רגיל), ואל לשכוח כי התקרבות למעבר חציה, גם מרומזר מטילה חובת זהירות על הנהג ולבטח נהג ברכב ציבורי גדול כאוטובוס. יתרה מכך, תיק החקירה מכיל מידע נוסף אשר יש בו לעורר תהיות מסויימות לגבי טענות המבקש.

10. המבקש בחקירתו טען כי לא יכל להבחין בהולכת הרגל מבעוד מועד, הוא הבחין בה רק לאחר שחצתה מעבר לרכב גבוה בנתיב השני מימין, בלם בלימת חרום אך ללא הועיל. בהמשך החקירה מסר לו הבוחן כי על פי הטכוגרף, נהג במהירות של 82 קמ"ש, כשהמהירות המותרת בכביש הנה 70 קמ"ש, המבקש הכחיש וטען כי באוטובוס מגביל מהירות עד 80 קמ"ש. יתרה מכך הבוחן טען כי על פי חישובים שערך, המבקש החל להגיב 90 מטר טרם מעבר החציה, המבקש הכחיש וטען שזה לא הגיוני ומיד שראה את הולכת הרגל בלם. אציין כי טענה זו של הבוחן מתיישבת עם גרסת עדת ראיה שישבה באוטובוס וטענה כי הרגישה שהאוטובוס האט לפני הרמזור, ואז כולם ניסו להסתכל כי היה משהו שונה, "הרגשתי בלימה חזקה ואז שמעתי את הבום" לטענתה הבלימה נמשכה "לא יותר מ-20 שניות. 20 שניות זה הרבה" - כך טענה.

11. בחומר הראיות חוות דעת מומחה לפיענוח טכוגרף, ולפיו אכן נרשמה מהירות של 82.76 קמ"ש כאשר התקרב האוטובוס לצומת, ישנה הפחתה איטית של המהירות עד 40 קמ"ש - אך לא כבלימת חרום, אך מ40 קמ"ש יש בלימת החרום במשך 2 שניות לעצירה מוחלטת - כן עולה כי לטכוגרף סטייה של 6 קמ"ש שיש להביאה בחשבון. למרות שאין בתיק דו"ח בוחן וחישובים, יתכן כי פיענוח הטכוגרף מסייע לטענת החוקר כי הנהג הבחין בהולכת הרגל מבעוד מועד, ולא בלם בלימת חרום מיד שהבחין בה ומנגד יתכן שבלם טרם ההתקרבות לצומת ללא קשר להולכת הרגל - אך כאמור, אין דו"ח בוחן ואין מסקנה בנושא.

12. כבר נקבע בבש"פ 2177/98 רוברט ארנביב נ. מ"י כי בשלב בו התיק מצוי, שלב הקודם לגיבוש עמדתה של התביעה אם להגיש כתב אישום, הראיות הנדרשות לפסילה אינן בעוצמה הזהה "לראיות לכאורה" הדרושות להגשת כתב אישום. לצורך הפסילה המנהלית, די בראיות המלמדות כי הנהג היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית. במקרה שלפנינו מדובר בתאונה קטלנית שהובילה למותו של אדם, אכן ראיות המשיבה לא גובשו עד תום, שאלות מהותיות נותרו ללא תשובה, ולבטח לא ניתן לקבוע מסמרות בשלב זה לעניין אשמת המבקש. אך לאור חוזק הראיות הנדרש על פי בית המשפט העליון בהלכת ארנביב , ניתן לקבוע כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין אשר פסל בתאונה קטלנית לעניין זה.

מסוכנות בהמשך נהיגתו של המבקש:

13. יש לברר אם נסיבות העבירה לכאורה ועברו התעבורתי של הנהג, מלמדות על מידה של מסוכנות בנהיגתו, ראה לעניין זה בש"פ 8545/02 רשיד אבו מדיעם נ' מדינת ישראל.

14. המבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 1992 ועברו התעבורתי כולל 11 הרשעות קודמות,